כאב בחזה הוא אחד התסמינים שהכי הרבה אנשים חוששים ממנו, ובצדק - הוא יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות, מהפרעת עיכול פשוטה ועד אירוע לב חריף. הידיעה מתי לפנות מיד, ומתי אפשר לקבוע ביקור מסודר, יכולה להיות קריטית.
חשוב להדגיש: המידע כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה אבחנה. כאב חזה חדש, חזק או מלווה בתסמינים נוספים מחייב פנייה מיידית - לא קריאת מאמר באינטרנט.
מתי כאב בחזה הוא חירום - לפנות מיד
יש לפנות באופן מיידי למד"א (101) או למיון אם כאב החזה מלווה באחד מהבאים: לחץ או תחושת "כובד" במרכז החזה, כאב המקרין לזרוע, ללסת או לגב, קוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה או סחרחורת, במיוחד אם הכאב נמשך מעל כמה דקות או חוזר ונשנה. אלו תסמינים קלאסיים המחייבים בירור דחוף לשלילת אוטם שריר הלב, ואין להמתין ולראות אם זה "יעבור לבד".
מה עוד יכול לגרום לכאב בחזה
לא כל כאב בחזה הוא לבבי - בין הגורמים השכיחים האחרים:
- בעיות שרירים ושלד - כאב הקשור לתנועה או ללחיצה על בית החזה
- רפלוקס וצרבת - תחושת צריבה שיכולה להידמות לכאב לבבי
- חרדה והתקפי פאניקה - יכולים לגרום לכאב חזה אמיתי ולתחושת קוצר נשימה
- בעיות ריאה, כמו דלקת בקרום הריאה
הבעיה היא שאי אפשר להבדיל בבטחון בין הגורמים האלו רק לפי התחושה - ולכן כאב חזה חדש ובלתי מוסבר תמיד מצריך הערכה רפואית.
מי בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית
הסיכון לחסימה בעורקים הכליליים עולה עם גורמים כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, עישון, השמנה, חוסר פעילות גופנית והיסטוריה משפחתית של מחלת לב בגיל צעיר. ככל שיש יותר גורמי סיכון, כך חשוב יותר להתייחס ברצינות לכל כאב חזה חדש, גם אם הוא לא נראה "אופייני" - אצל אנשים עם גורמי סיכון, גם תסמינים לא טיפוסיים כמו עייפות חריגה או קוצר נשימה במאמץ יכולים להיות ביטוי למחלת לב כלילית.
מה זה צנתור לב
צנתור לב הוא בדיקה פולשנית שבה מוחדר צנתר דק דרך כלי דם (לרוב בפרק כף היד) עד לעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב, כדי לבדוק אם יש היצרויות או חסימות. אם מתגלה חסימה משמעותית, ניתן לעיתים לטפל בה באותה פעולה באמצעות הרחבת העורק והשתלת תומכן (סטנט). הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית, והמטופל/ת לרוב ער/ה לאורך התהליך. מעבר לצנתור אבחנתי-טיפולי של העורקים הכליליים, קיימים גם צנתורים ייעודיים לטיפול במסתמי הלב ובמומי לב מסוימים - למשל השתלת מסתם אאורטלי בצנתור (TAVI) או סגירת פתח מולד בין העליות (PFO). ההחלטה איזו גישה טיפולית מתאימה נעשית תמיד על ידי הצוות הרפואי, בהתאם לממצאים הספציפיים ולמצבו הכללי של המטופל/ת.
מה קורה בפגישת ייעוץ קרדיולוגית
בפגישה נסקרים אופי הכאב, גורמי סיכון לב-וכלי דם (כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, עישון או סוכרת) והיסטוריה משפחתית, ולפי הצורך מופנים לבדיקות המשך כמו אק"ג, אקו-לב או מבחן מאמץ. במרפאת מומחים יובלים בנס ציונה מקבל ד"ר הייתם אבו חדיגה, קרדיולוג בכיר ומצנתר בבית החולים קפלן, מצוות הצנתורים המוביל בשערי צדק בירושלים, וכן באסותא רמת החיל ובבית החולים רפאל בתל אביב. בעל התמחות-על בקרדיולוגיה פולשנית ובמחלות מסתמים, ומספק אבחון וטיפול במחלות עורקים כליליים, יתר לחץ דם, מחלות מסתמים והפרעות קצב.
שאלות נפוצות
אם ה-אק"ג במרפאה תקין, אפשר לשלול בעיה לבבית?
לא בהכרח - אק"ג תקין ברגע נתון אינו שולל לחלוטין בעיה לבבית, ולעיתים נדרשות בדיקות
נוספות כמו מבחן מאמץ או צנתור, בהתאם לתמונה הקלינית.
צנתור לב זה ניתוח מסוכן?
צנתור לב הוא הליך פולשני אך מבוצע באופן שגרתי, בהרדמה מקומית, וללא צורך בניתוח פתוח
במרבית המקרים - הרופא/ה המצנתר/ת יסביר/תסביר את הסיכונים הספציפיים לפני הביצוע.
כאב חזה שחולף מהר - עדיין צריך לברר?
כן, גם כאב חזה שחלף מהר ולא חזר כדאי לדווח עליו לרופא/ה, כדי להעריך אם נדרש בירור
נוסף, במיוחד אם יש גורמי סיכון לב-וכלי דם.
מה חשוב לזכור לפני הביקור
כדאי להגיע עם תיאור מדויק של הכאב - מתי הופיע, כמה זמן נמשך, מה הקרין אליו ואם היה קשור למאמץ. חשוב גם לפרט גורמי סיכון ידועים כמו עישון, יתר לחץ דם, סוכרת או כולסטרול גבוה, ורשימת תרופות קבועות - מידע זה מסייע לרופא/ה לגבש תוכנית בירור מהירה ומדויקת.
לקביעת תור אצל ד"ר הייתם אבו חדיגה במרפאת יובלים ניתן לפנות דרך טופס קביעת התור באתר המרפאה. במקרה חירום - יש לפנות למד"א 101 או למיון הקרוב, ולא להמתין לתור.