מי שחווה פעם אבן כליה יודע/ת שזה כאב שלא שוכחים, ולרוב גם חושש/ת מהישנות. אבני כליה נוטות לחזור, אבל ברוב המקרים ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי לחזרתן באמצעות בירור הגורם הספציפי ושינויים מותאמים אישית בטיפול תרופתי, בתזונה ובאורח החיים.
חשוב להדגיש: המידע כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה אבחנה או המלצת טיפול אישית. מניעה יעילה של אבני כליה חוזרות דורשת בירור מעמיק, ולא רק "לשתות יותר מים".
למה אבני כליה חוזרות?
אבן כליה נוצרת כשמינרלים וחומרים מסוימים בשתן (כמו סידן, אוקסלט, זרחן, חומצה אורית או ציסטין) מתגבשים ליצירת גביש מוצק.
אם נמצאה אבן בהדמיה, חשוב מאוד למנוע את גדילתה כדי למנוע צורך בפרוצדורה חודרנית, לרוב דרך השופכה, אם לא תשתחרר לדרכי השתן.
מי שכבר יצר/ה אבן אחת נמצא/ת בסיכון מוגבר ליצור נוספת, מכיוון שהנטייה הכימית או המטבולית שגרמה לאבן הראשונה לרוב לא נעלמת מעצמה.
גורמים שמעלים סיכון להישנות כוללים שתייה לא מספקת, תזונה עשירה במלח או בחלבון מן החי, עודף משקל, וגורמים מטבוליים או תורשתיים מסוימים שדורשים בירור ייעודי.
מהן אבני הכליה הנפוצות?
רוב אבני הכליה מורכבות מסידן (בעיקר בשילוב עם אוקסלט ואחריו זרחן), אך קיימים גם סוגים נוספים: אבני חומצה אורית, אבני סטרוביט (הקשורות לרוב לזיהומים בדרכי השתן) ואבני ציסטין, הנדירות יותר וקשורות למצב תורשתי ספציפי.
לכל סוג אבן יש גורמים שונים ברקע, ולכן גם המלצות המניעה שונות בהתאם. זו הסיבה שבדיקת הרכב האבן ובירור גורמי הסיכון בשתן חשובים כל כך לפני שקובעים תוכנית מניעה.
אילו בדיקות עוזרות להבין את הגורם?
בירור מסודר של הגורם המדויק להיווצרות האבנים מאפשר להתאים המלצות מניעה ממוקדות, ולא המלצה כללית לכולם:
- בדיקת הרכב האבן, אם האבן נאספה או הוצאה
- בדיקות דם: רמות סידן, חומצה אורית ותפקוד כליות, נתרן, אשלגן, סידן, זרחן, ויטמין D ו-PTH
- איסוף שתן של 24 שעות, פעמיים (אחד בקירור ואחד עם חומצה), לבדיקת רמות המינרלים והנפח הכולל של השתן, וחומציות השתן (בקירור)
- הדמיה: אולטרסאונד, ואם לא בהריון עדיף CT
- פרוטוקול אבנים למעקב אחרי אבנים קיימות ואיתור חדשות, ולגילוי הפרעה בניקוז השתן
בהתאם לתוצאות נבנית תוכנית מניעה אישית, הכוללת לעיתים גם התאמת תזונה ולעיתים גם טיפול תרופתי ממוקד, ולא רק המלצה כללית.
מה עוזר למניעה: שתייה, תזונה ומעקב
ההמלצה הכללית ביותר, המתאימה לרוב האנשים עם נטייה לאבני כליה, היא הגברת צריכת נוזלים כדי לדלל את השתן ולהפחית את הסיכוי להתגבשות מינרלים.
מעבר לכך, בהתאם לסוג האבן שאובחן, ייתכנו המלצות ממוקדות יותר, כמו הפחתת מלח, התאמת צריכת חלבון מן החי, או הימנעות ממזונות עתירי אוקסלט אצל חלק מהמטופלים.
חשוב להדגיש שהמלצות תזונתיות גורפות בלי בירור הגורם עלולות להיות לא יעילות, ולעיתים אף מיותרות עבור המטופל/ת הספציפי/ת.
מה קורה בפגישת ייעוץ נפרולוגית
בפגישה נסקרת ההיסטוריה של אבני הכליה הקודמות, הרגלי תזונה ושתייה, ותוצאות בדיקות קיימות, ולפי הצורך מומלץ על בירור נוסף כדי לזהות את הגורם המדויק ולבנות תוכנית מניעה מותאמת.
במרפאת מומחים יובלים בנס ציונה מקבל ד"ר דוד טובבין, מומחה לרפואה פנימית ולנפרולוגיה ויתר לחץ דם.
מתי לפנות בדחיפות
יש לפנות מיד לרופא/ה או למיון אם מופיע כאב חד וחזק בגב או בצד הבטן שאינו מוקל, חום גבוה יחד עם כאב זה, קושי או חוסר יכולת להטיל שתן, או דם בשתן משמעותי. אלו עשויים להעיד על חסימה או זיהום הדורשים טיפול דחוף.
שאלות נפוצות
שתייה מרובה מספיקה כדי למנוע אבנים נוספות?
במקרים רבים זה עוזר מאוד, אך לא תמיד מספיק. אצל חלק מהמטופלים נדרשות המלצות נוספות בהתאם לסוג האבן ולגורם שזוהה בבירור.
כל אבני הכליה מאותו סוג?
לא. יש כמה סוגים עיקריים של אבני כליה, וההרכב שלהן משפיע ישירות על המלצות המניעה המתאימות, ולכן חשוב לדעת איזה סוג אבן יש למטופל/ת הספציפי/ת ומהם גורמי הסיכון.
אם האבן יצאה לבד בלי טיפול, אפשר לשכוח מזה?
לא מומלץ. גם אם האבן יצאה בעצמה, בירור הגורם חשוב כדי להפחית סיכון להישנות עתידית.
מה חשוב לזכור לפני הביקור
כדאי להגיע עם מידע על אבנים קודמות (מתי, כמה, ואם יש תוצאת בדיקת הרכב), תוצאות בדיקות דם ושתן קיימות אם יש, ותיאור הרגלי השתייה והתזונה. היסטוריה משפחתית של אבני כליה רלוונטית גם היא, ומסייעת לרופא/ה לגבש תוכנית בירור ומניעה מתאימה. אם יש גם רקע של יתר לחץ דם, מחלת לב וכלי דם או בעיה מטבולית אחרת, כדאי לציין זאת: הבירור הנפרולוגי מתייחס לעיתים גם למכלול הבריאותי הזה יחד עם נושא אבני הכליה עצמו.
לקביעת תור אצל ד"ר דוד טובבין במרפאת יובלים ניתן לפנות דרך טופס קביעת התור באתר המרפאה.